חומר הלימוד לבחינת הבגרות בעברית

 

חומר הלימוד לשאלון א' בעברית – שאלון מספר  11107

חומר הלימוד לשאלון ב' בעברית – שאלון מספר  11108

 

 

חומר הלימוד לשאלון א' בעברית – שאלון מספר  11107

 

פרק א – הבנה והבעה

 
*  טקסט או טקסטים בהיקף כולל של 750 מילים. סוג הטקסטים: מידע (כגון ערך אינצקלופדי, דף
    הדרכה, היצג גרפי כגון תרשים או טבלה) או טיעון.
* שאלות על הטקסט ברמות שונות (הבנה לוקלית, הנבה גלובלית, פרשנות וביקורת) ומהביטים
   שונים (תוכן, מבנה, לשון ורטוריקה).
* כתיבת סיכום.
* מטלת כתיבה בזיקה לטקסט או שלט בזיקה לטקסט.

פרק ב' – אוצר מילים והמשמעים, שם מספר, אותיות השימוש ומילות היחס

 
* פירושי מילים וביטויים.
* ניתוח של ערכים מילוניים (כגון סוגי הגדרות, רובדי לשון, פרטיים דקדוקיים) והשוואה בניהם.
* יחסי מילים ומשמעים כגון נרדפות, ניגודיות, מטפורות, הומונימיה, פוליסמיה, קונוטציה, שדה סמנטי, הומופונים, הומוגרפים, היכללות, קולוקציות (דרכי הצטרפות של מילים)
* שם המספר, אותיות השימוש ומילות היחס – נטייה ושימוש תקינים.

פרק ג – תחביר ומערכת צורות

 
בפרק זה אפשר לבחור שאלות מתחום "מערכת הצורות" או מתחום ה"התחביר" או משני התחומים
א. תחביר
* הבחנה בין סוגי משפטים: פשוט "(פועלי ושמני – לא יידרש זיהוי החלקים של המשפט השמני),
   מורכב ואחוי
* קשרים לוגיים
* זיהוי עיקרי המשפט במשפט פועלי: נושא, נשוא , משפט משלים (לוואי), משלימי פועל (לא תידרש
   הבחנה בין משלימי הפועל)
* המרות – דיבור ישיר ודיבור עקיף, שינוי סדר מילים (יודגש הקשר בין מבנה לתפקוד)
*צירופים – צירופי סמיכות (יידוע וריבוי) צירופי שם ותוארו
* תקינות – התאם, פיסוק
 ב. מערכת הצורות
* זיהוי שורש בפעלי ובשמות
* ניתוח ונטייה של פעלי לפי שורש, בניין, זמן וגוף; בניינים ומשמעויותיה, כגון: פעיל, סביל,
   חוזר, הדדי, גורם, מצב ושינוי מצב
* ניתוח ומיון של שמות לפי דרכי תצורה (שורש ומשקל, בסיס + צורן, הלחם בסיסי ) ולפי מקורות
   המילים – שאילת מילים מלועזית; עמידה על משמעויות המשקלים (כגון קַטל, מַקְטֵל, קִטול,
    הַקְלָטָה) ועל משמעויות הצורני (כגון xות, xית)
* הבחנה בין צורן גזירה לצורן נטייה
* תקינות בתחום תורת הצורות , כגון בצורות הפועל יִ כנֵס [ולא יִ כָ נֵס], אני אתְחיל [ולא יתְחִיל],
* המרות: שם פועל, שם פעולה
* חלקי דיבר, שימושי הבינוני

הערות
– השורשי יהיו מגזרת השלמים, ומן הגזרות חפ"נ וחפי"צ בלבד.
– ייכללו ג שורשי בעלי עיצורי גרוניים, שאין לה השפעה על הניקוד או על ההגייה, וכן שורשי
    מרובעים.
– לא ייכללו שאלות על תופעות ועל מושגי יסוד מתחום תורת ההגה כמפורט להלן: הברות, הטעמה,
   דגש קל, דגש חזק לסוגיו, שוואים וחטפים, אך תידרש הבנת התופעות בתחום התקינות.

במידת האפשר, השאלות בפרקים ב' ו- ג' יהיו בהקשר של טקסט.


 

חומר הלימוד לשאלון ב' בעברית – שאלון מספר  11108

 

פרק א – הבנה והבעה

פרק זה יכלול שני חלקים:
 1. הבנה
מאמר אחד וקטעים נלווים בהיקף- כולל של עד 800 מילים (כגון מאמר טיעון, פרשנות וביקורת).
שאלות ההבנה תהיינה מרכזיות ותתייחסנה לטענה המרכזית בטקסט , לביסוס הטענה ולאמצעים
הלשוניים -רטוריים.
השאלות על האמצעים הרטוריים יתייחסו להיבט המילוני ולהיבט הסמנטי (נרדפות, ניגודי משמעות,
משמעות נלווית [קונוטציה], הומונימיה, שימוש במילים ארכאיות ובניבים, חריגות משלביות, לשון
ציורית, שדה סמנטי שבירת צירופי כבולי וכו'). השאלות על האמצעי הרטוריים שבטקסט
יתייחסו גם להיבט המבני תחבירי ולמערכת הצורות (לדוגמה מתחום התחביר: שם הפועל ושם
הפעולה, סדר המילים, סתמיות, דיבור ישיר ועקיף, משפטי תנאי, מבנים מודליים, הסגר ופנייה,
היחסים הלוגיים, משפט ייחוד, שימוש בסימני פיסוק וכדומה); בתחום מערכת הצורות (זמני הפועל
ושימוש בגופי, הוראות הבניינים, וכדומה). בפרק ההבנה יופחתו שאלות התוכן הלוקאליות.
 
2. הבעה
כתיבת מאמר טיעון (כגון פרשנות או ביקורת) בהיקף של עמוד וחצי (כ-500 מילים) בזיקה למאמר

 

פרק ב' – תחביר 
 
השאלות בפרק זה יכללו:
* ניתוח המשפט לפרטיו (כולל נשוא מורחב, אוגד, לוואי, תמורה, מושא, תיאור, הסגר, פנייה וכו' ).
* ניתוח משפטים מכל הסוגים: פשוט, איחוי (מאוחה), מורכב (כולל פסוקית מצומצמת), לרבות
משפטי בעלי מבנה מיוחד: ייחוד, סתמי, חסר, בעל חלקי כוללים.
* המרות בין מבני תחביריים ועמידה על הבדלי התפקוד ביניהם.
* זיהוי מבני דו-משמעיי מבחינה תחבירית ושכתוב למבנים חד-משמעיים.
* תקינות – זיהוי מבנים תחביריים משובשים (כגון בהתאם ובהצרכה) ותיקונם.
 

פרק ג' – מערכת הצורות
 
בפרק הזה שאלות חובה ושאלות בחירה, כמפורט להלן.
שאלות החובה
זיהוי שורש של פעלי ושמות
שאלות הבחירה
אפשר לבחור מתחו אחד או משני התחומי הבאי:
הפועל
* ניתוח ונטייה של פעלי מכל הגזרות לפי שורש, בניין, זמן וגוף. עמידה על הקשר שבין צורות
   הפועל למשמעות
* דרכי היווצרות השורש
* תקינות בצורות הפועל בבנייני השוני ובגזרות השונות.
השם
* מיון השמות וניתוחם לפי מקורות המילים ולפי דרכי התצורה השונות:
   שורש ומשקל (מכל הגזרות), בסיס וצורן, בסיס ובסיס (הרכבים והלחמים); שאילת מילים; מילים
   קמאיות, משמעות המשקלים ומשמעות הצורנים
* תקינות בצורות השם הקשורות במשקל ובגזרה

הערות לפרק ג'
– השורשים יהיו מכל הגזרות, לרבות שורשי בעלי עיצורים גרוניים, שורשי תנייניים וגזורי שם.
– לא ייכללו שאלות על תופעות ועל מושגי יסוד מתחום תורת ההגה (כגון השפעת הגרוניים, היקשים,
   מגזרת ל"א לגזרת ל"ה/ל"י, הידמות חלקית והידמות מלאה), אך תידרש הבנת התופעות בתחום
    התקינות.
 
במידת האפשר, השאלות בפרקים ב' ו ג' יהיו בהקשר של טקסט.