הציון הפסיכומטרי-מה הוא אומר?

 

תוצאות הבחינה הפסיכומטרית מהוות, ביחד עם ציוני הבגרות, את כלי המיון העיקרי בו משתמשים המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. ציון הבחינה הסופי של כל נבחן מורכב מהציונים בכל אחד מתחומי הבחינה, מחושב בסולם אחיד עבור כל הנבחנים באותו מועד ומושווה למועדים קודמים. בצורה זו, הבדלים בין נוסחי בחינה, בין מועדים שונים ובין הנבחנים, לא ישפיעו על הציון הסופי של כל נבחן.

 

*מהו הציון הפסיכומטרי?
*מהי משמעות הציון?
*כיצד מחשבים את הציון?
*כיצד אדע כמה קיבלתי?

*מהו תוקפו של ציון הבחינה הפסיכומטרית?

 

מהו הציון הפסיכומטרי?

 

הציון הפסיכומטרי נע על הסקלה שבין 200 לבין 800. כיום, בעקבות הרפורמה שנעשתה במבחן הפסיכומטרי, אין ציון כללי אחד, אלא שלושה – ציון רב-תחומי, ציון בדגש מילולי וציון בדגש כמותי.
ציוני הבחינה הפסיכומטרית מורכבים מהציונים הסופיים בכל אחד משלושת תחומי הבחינה: חשיבה כמותית, חשיבה מילולית ואנגלית. הציונים בחלק הכמותי ובאנגלית מחושבים תחילה לפי כמות השאלות עליהן ענה הנבחן נכון, כאשר כל שאלה מזכה אותו בנקודה אחת. הציון בחלק המילולי מורכב מהציון במטלת הכתיבה, המהווה 25% ממנו, וכמות התשובות הנכונות בפרקי הברירה, המהווה 75% ממנו.

אלה הם ציוני הגלם של הנבחן. לכל ציון גלם מותאם ציון בסולם ציונים אחיד, שנע בין 50 ל-150. זהו הציון בכל תחום.
הציונים הכלליים של המבחן הפסיכומטרי מורכבים מחישוב ממוצע הציונים בתחומי הבחינה, כאשר בכל פעם ניתן משקל רב יותר לתחום אחר. בציון הרב-תחומי, משקלם של הציונים בחלק המילולי ובחלק הכמותי כפול ממשקל הציון באנגלית. בציון בדגש מילולי, משקל החלק המילולי הוא פי שלושה ממשקל הציונים האחרים. בציון בדגש כמותי, משקל החלק הכמותי הוא פי שלושה ממשקל הציונים האחרים.

אלה הם הציונים המשוקללים. את הציון הכללי מחשבים באופן יחסי לשאר הנבחנים באותו מועד, וכן לנבחנים ממועדים קודמים.
פירוט נוסף לגבי אופן חישוב הציונים ניתן למצוא ב"כיצד מחשבים את הציון?"

  

מהי משמעות הציון?


משמעות הציון הרב תחומי
שיטת החישוב היחסית של הבחינה הפסיכומטרית, המשווה בין ציוני הפסיכומטרי של כל הנבחנים ממועד מסוים לבין ציוני הפסיכומטרי של נבחנים ממועדים קודמים, מונעת השפעה של רמת הקושי של המועד וכן של אוכלוסיית הנבחנים בו, על הציון הכללי של כל נבחן ונבחן. כל נבחן מושווה רק לאותם הנבחנים, ממועדים קודמים, אשר ענו נכונה על מספר שאלות זהה או קרוב לשלו.
ציוני הפסיכומטרי, הנעים על הסקלה בין 200 לבין 800, מחולקים לקבוצות ציונים. כל נבחן משויך לאחת מהקבוצות הללו, בהתאם למספר השאלות עליהן ענה נכונה. מתוך טווח ציונים זה ייקבע הציון הכללי של הנבחן, בהתאם לציון שקיבלו נבחנים ממועדים קודמים, שענו נכונה על כמות שאלות דומה. הציון הפסיכומטרי משקף, אם כן, הן את מיקומו של הנבחן ביחס לכלל האוכלוסייה, והן את מידת הצלחתו לעומת הנבחנים, שנמצאים ברמת הידע שלו.
ציוני המבחן הפסיכומטרי מתפלגים באוכלוסייה באופן נורמלי. משמעות הדבר, שמרבית הציונים בכל מועד נעים בין 450 לבין 600, כאשר הציון הממוצע בפסיכומטרי הוא 535 ובקרב הנבחנים בשפה העברית הוא 550. בהתאמה, ככל שציון מסוים רחוק יותר מטווח ציונים זה, כך פחות נבחנים יקבלו אותו. באופן זה, רק 6% מהאוכלוסייה יקבלו ציון נמוך מאוד בין 200 לבין 349, ורק 3%  מהאוכלוסייה יקבלו ציון גבוה בין 725 לבין 800. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מפרסם את הטבלה הבאה, המתאימה לכל טווח ציונים של הבחינה הפסיכומטרית את אחוזי הנבחנים, שקיבלו את הציונים באותו הטווח, וכן את אחוזי הנבחנים, שקיבלו ציונים גבוהים יותר ונמוכים יותר מטווח זה:
 

טווח ציונים

אחוזי הנבחנים שציונם נמצא:   

מתחת לטווח

     בטווח    

מעל הטווח 

200-349

0%

6%

94%

350-374 

6% 

4% 

90% 

375-399

10% 

5% 

85% 

400-424

15% 

6% 

80% 

425-449

20% 

7% 

74% 

450-474

26% 

7% 

67% 

475-499

33% 

7% 

60% 

500-524

40% 

7% 

53% 

525-549

47% 

7% 

46% 

550-574

54% 

7% 

39% 

575-599

61% 

7% 

32% 

600-624

68% 

8% 

24% 

625-649

76% 

7% 

17% 

650-674

83% 

6% 

11% 

675-699

89% 

5% 

6% 

700-724

94% 

3% 

3% 

725-800

97% 

3% 

0% 

 

 חלוקה זו של הציונים מאפשרת לכל פקולטה בכל מוסד אקדמי למיין את המועמדים אליה בהתאם לרמת הידע, הנדרשת ללימודים. במרבית המקרים, כל פקולטה מחשבת את ציון הקבלה אליה מציוני הבגרות ומהציון הפסיכומטרי, ולעיתים גם מציוני מבחנים נוספים. ציון זה נקרא לרוב "ציון קבלה כללי", "ציון התאמה" או "סכם". כל מוסד אקדמי מחשב אותו אחרת, תוך מתן משקל שונה למרכיביו. כך, אוניברסיטה אחת יכולה להעניק לבחינה הפסיכומטרית משקל רב, בעוד שאחרת תעניק משקל רב יותר לציון הבגרות הממוצע. כך או כך, ציון פסיכומטרי גבוה ישפר את סיכויי הקבלה בשני המקרים, גם אם במידה שונה.
בנוסף לציון ההתאמה, פקולטות מסוימות דורשות מהמועמדים אליהן ציון פסיכומטרי מינימלי לקבלה. רוב הפקולטות לרפואה, למשל, דורשות ציון פסיכומטרי מינימלי של 650-700 בעת ההרשמה, עוד בטרם מחושב ציון ההתאמה של המועמד. מסלולים אחרים, הוראה למשל, דורשים לעיתים ציון מינימלי של 450-550 עבור קבלה ללימודים. בנוסף, חלק ממוסדות הלימוד עצמם, דורשים ציון פסיכומטרי מינימלי להרשמה, אשר יכול להיות גבוה או נמוך מהציון, הדרוש עבור הקבלה למסלול הלימודים המבוקש.
לפיכך, חשוב מאוד לברר את דרישות הקבלה המדויקות, הן של המוסד האקדמי והן של מסלול הלימודים הנבחר, עוד לפני ההרשמה לקורס הפסיכומטרי. באופן זה, נוכל אנו, בבית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן, להגדיר באופן המדויק ביותר את מטרותיו של כל תלמיד ותלמיד, ולבנות עבורו תכנית לימודית, המותאמת לצרכיו האישיים, בתוך המסגרת הקבוצתית.


 

משמעות הציון בדגש כמותי והציון בדגש מילולי
במתכונת החדשה של הבחינה הפסיכומטרית, התווספו לציון הרב-תחומי שני ציונים נוספים – ציון בדגש כמותי וציון בדגש מילולי. בעוד שהציון הרב-תחומי נותן לציון המילולי ולציון הכמותי משקל זהה, הכפול מזה של הציון באנגלית, הציון בדגש הכמותי נותן לחלק הכמותי משקל גדול פי שלושה משני התחומים האחרים, והציון בדגש המילולי נותן לחלק המילולי משקל גדול פי שלושה משני התחומים האחרים. בדומה לציון הרב-תחומי, שני הציונים הללו מחושבים אף הם באותה סקלת ציונים, הנעה בין 200 ל-800.
מטרת הוספת שני הציונים הללו, הייתה להקל על הפקולטות השונות למיין את המועמדים אליהן באופן ממוקד יותר. בעזרתם, יכולות הפקולטות למיין מועמדים לא רק על סמך יכולתם הכללית בבחינה הפסיכומטרית, אלא גם על סמך יכולות ספציפיות, הנדרשות למסלולי לימוד שונים. כך, מסלולי לימוד של מדעים מדויקים, כגון הנדסה וכימיה, יכולים לתת העדפה לציון בדגש הכמותי. לעומתם, מסלולי לימוד, הדורשים יכולת מילולית גבוהה, כגון משפטים או תקשורת, יכולים לבחור להתייחס בעיקר לציון בדגש המילולי.
נכון לשנת 2012, מרבית האוניברסיטאות עוד לא החלו לשלב את הציונים החדשים בתנאי הקבלה שלהן, אך ככל הנראה הדבר עתיד להשתנות בשנים הקרובות. אוניברסיטה, שכבר החלה להשתמש בציונים החדשים, היא אוניברסיטת בן גוריון, אשר משתמשת בציון בדגש הכמותי לחישוב הסכם עבור מועמדים למסלולי לימוד במדעים מדויקים ולחישוב הסכם למועמדים למסלולי הנדסה.
פירוט נוסף לגבי אופן חישוב הציונים ניתן למצוא ב"כיצד מחשבים את הציון?"

 


משמעות הציונים הסופיים בשלושת תחומי הבחינה
כאמור, שלושת ציוני הבחינה הפסיכומטרית הכלליים מורכבים מהציונים הסופיים בכל אחד משלושת תחומי הבחינה – הציון המילולי, הציון הכמותי והציון באנגלית. הציון הסופי בכל תחום נע בין 50 לבין 150. אמנם ציונים אלה משמשים לחישוב ציוני הבחינה הפסיכומטרית, אולם יש להם חשיבות גם בפני עצמם.
משמעות הציון המילולי והציון הכמותי
נכון להיום, מרבית המוסדות האקדמאיים עדיין לא החלו להשתמש בציון בדגש הכמותי ובציון בדגש המילולי לצורך מיון המועמדים אליהם. אולם, חלק מהפקולטות נוהגות להתייחס לציונים הסופיים בתחום המילולי או בתחום הכמותי, בהתאם לדרישות החוג. ככל הנראה, עם הזמן יפחת השימוש בציונים הסופיים הללו, כאשר הפקולטות יחלו להשתמש יותר בציונים הכלליים החדשים.
משמעות הציון באנגלית
בחישוב שלושת הציונים הכלליים של הבחינה הפסיכומטרית, משקלו של חלק האנגלית נמוך יחסית למשקלם של התחום המילולי והתחום הכמותי. בכל זאת, חשוב להתייחס ברצינות לפרקי האנגלית, שכן הם עדיין חלק בלתי נפרד מהציונים הכלליים. סיבה נוספת לכך שחשוב מאוד להשקיע בלימוד אנגלית לפסיכומטרי היא, שהציון באנגלית משמש את המוסדות להשכלה גבוהה בקביעת רמת האנגלית של המועמדים ללימודים.
אחת הדרישות עבור זכאות קבלת תואר אקדמאי בכל מוסד להשכלה גבוהה בארץ, היא רמת ידע גבוהה של השפה האנגלית. כל סטודנט חייב להגיע לרמת אנגלית מספקת במהלך הסמסטרים הראשונים ללימודיו, על מנת שיוכל להתקדם בהם ולהיות זכאי לתואר. כדי להגיע לרמת הידע הנדרשת, מעבירים מוסדות הלימוד השונים מגוון של קורסים באנגלית ברמות ידע שונות. קורסים אלה עולים לסטודנטים כסף רב, מחייבים השקעת שעות לימוד רבות מצדם וכן מצריכים מעבר מבחן בסופם. ציון גבוה בחלק האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית יכול להפחית את מספר הקורסים, שהסטודנט יידרש לקחת, או אף לפטור אותו מהם לגמרי.
רמת האנגלית של כל סטודנט נקבעת בעת הרשמתו ללימודים, לפי הציון שקיבל בחלק האנגלית של הבחינה הפסיכומטרית, או לפי הציון שקיבל במבחני אמיר או אמירם (מבחנים ספציפיים לקביעת רמת האנגלית של המועמדים – זהים בתוכנם לפרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית). בהתאם לרמת האנגלית של המועמד, כפי שבאה לידי ביטוי בציון, קובעים מוסדות הלימוד השונים האם המועמד מתאים ללימודים אקדמאיים, ואם כן, אילו קורסים באנגלית עליו לקחת כדי להגיע לרמת השליטה הנדרשת בשפה.
כל מוסד אקדמאי יכול להשתמש בציון באנגלית באופן שונה, אך לרוב החלוקה היא זו:
• ציון נמוך מ-100 ← הסטודנט יצטרך לגשת לשלושה קורסים באנגלית במהלך לימודיו

ציון מינימלי עבור קבלה ללימודים באוניברסיטאות הגדולות:

* האוניברסיטה העברית ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 100 ומעלה
* הטכניון ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 88 ומעלה
* אוניברסיטת תל אביב ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 85 ומעלה
* אוניברסיטת בן גוריון ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 85 ומעלה
* אוניברסיטת בר אילן ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 85 ומעלה
* אוניברסיטת חיפה ← מתקבלים ללימודים רק מועמדים עם ציון 85 ומעלה

• 101-120 ← הסטודנט יצטרך לגשת לשני קורסים באנגלית במהלך לימודיו
• 121-133 ← הסטודנט יצטרך לגשת לקורס אחד באנגלית במהלך לימודיו
• 134 (בחלק מהמוסדות 135) ומעלה ← הסטודנט פטור מלימודי אנגלית

• בנוסף לדרישות הידע באנגלית מצד מוסדות הלימוד, חלק מהחוגים, דוגמת רפואה ומשפטים, מציבים סף קבלה גבוה יותר עבור המועמדים. לכן, חשוב לברר מראש מהן דרישות הקבלה המדויקות עבור מסלול הלימודים המבוקש.
אם כן, ככל שהציון באנגלית של המועמד גבוה יותר, כך גם הציון הפסיכומטרי שלו גדל, גם סיכוייו להתקבל למסלול הלימודים המועדף במוסד אקדמאי לבחירתו גדלים, וגם פוחת מספר הקורסים באנגלית, שיהיה עליו לקחת במהלך לימודיו לתואר הראשון. אם הציון יהיה גבוה במיוחד, הוא אף יקבל פטור ולא יצטרך לגשת לשום קורס נוסף באנגלית, ויחסוך כסף רב וזמן לימודים יקר.
אנו בבית הספר לבגרות ולפסיכומטרי של אבירם פלדמן עושים הכול על מנת לעזור לתלמידינו לקבל ציון גבוה ככל הניתן בפרקי האנגלית. בקורסי הפסיכומטרי שלנו אנו מספקים חומר לימוד מגוון, הכולל תרגול רב של סוגי השאלות, וכן מילונים להרחבת אוצר המילים של התלמידים. בנוסף, מדריכינו מסייעים לכל תלמיד ותלמיד למצוא חומרי קריאה מגוונים בתחומי העניין שלהם ובהתאם לרמתם האישית. אנו  ממליצים בחום לכל הנרשמים לקורסי הפסיכומטרי, לא לחכות לתחילת הקורס, אלא כבר להתחיל לקרוא כמה שיותר ספרים או מאמרים בשפה האנגלית – כל המרבה, הרי זה משובח.

 


כיצד מחשבים את הציון?


תהליך חישוב ציוני הבחינה הפסיכומטרית על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה הוא ארוך ומורכב. מחברת הבחינה אינה נבדקת, אלא רק דף התשובות, בו סומנו התשובות לכל השאלות במהלך המבחן.

דף זה נקרא ע"י סורק אלקטרוני על מנת לפענח את כמות התשובות הנכונות של הנבחן בכל פרק. דפי החיבור נסרקים אף הם ומועברים לבדיקת המעריכים. בשלב זה מתקבלים ציוני הגלם, המועברים לסולם ציונים אחיד ועוברים ניתוחים סטטיסטיים רבים, עד לקביעת הציונים הכלליים של כל נבחן.
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אינו חושף את האופן המדויק בו מחושבים ציוני הנבחנים. לכן, תלמידים, הפותרים סימולציות לקראת הבחינה הפסיכומטרית, יכולים לחשב את הציונים המשוערים, שכנראה היו מקבלים, אך לא לחשבם במדויק. כדי להעריך את סדר הגודל של הציונים יש לעבוד במספר שלבים.
שלב 1 – חישוב ציוני הגלם של תחומי הבחינה:
• הפרקים הכמותיים ופרקי האנגלית ← כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת. יש לספור את סך כל התשובות הנכונות משני הפרקים בכל תחום ← זהו ציון הגלם באותו התחום.
דוגמה לחישוב ציון הגלם: אם בשני פרקי האנגלית, אשר בכל אחד מהם 22 שאלות, הצליח תלמיד לענות נכון על 17 שאלות בפרק הראשון ועל 13 שאלות בפרק השני, ציון הגלם שלו באנגלית יהיה 30.
• הפרקים המילוליים ← התחום המילולי מורכב מפרק חיבור, המהווה 25% מציון הגלם המילולי, ומפרקי שאלות הברירה, המהווים 75% ממנו. ציון החיבור נע בין 1 (חלש מאוד) לבין 6 (מעולה). 

ציון פרקי שאלות הברירה מחושב כמו בפרקים הכמותיים ובפרקי האנגלית, לפי כמות התשובות הנכונות בשני הפרקים יחד.
נכון לספטמבר 2012, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עוד לא הבהיר באיזה אופן יש להוסיף את ציון החיבור לציון הגלם המילולי. לכן, ציון הגלם המילולי בבדיקת סימולציה בבית, יהיה כמות התשובות הנכונות בפרקי הברירה בלבד, מבלי להתייחס בינתיים לציון בפרק החיבור.
שלב 2 – מעבר מציוני הגלם לציונים בסולם הציונים האחיד:
הציונים הסופיים בשלושת תחומי הבחינה נמצאים כולם על סולם ציונים אחיד, שנע בין 50 לבין 150. לכל ציון גלם, בכל אחד מתחומי הבחינה, מותאם ציון אחד ויחיד בסולם הציונים האחיד. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אינו מפרסם את האופן המדויק בו מחושב ציון זה, אלא רק את הטבלה הבאה, המתאימה לציוני הגלם את הציונים בסולם האחיד. לכן, חשוב לזכור, שהציונים הללו מהווים אומדן בלבד לציונים במבחן עצמו.
דוגמה למעבר מציוני הגלם לציון האחיד: אם ציון הגלם של תלמיד באנגלית הוא 30, הציון הסופי שלו באנגלית יהיה 112. אם ציון הגלם שלו בחשיבה כמותית הוא 30, הציון הכמותי הסופי שלו יהיה 123.

אם ציון הגלם שלו בחשיבה מילולית הוא 30, הציון המילולי הסופי שלו יהיה 107. אין זה מפתיע, שעבור ציון גלם זהה מתקבלים ציונים סופיים שונים בכל תחום, שכן סך השאלות בכל תחום שונה אף הוא.

 

ציון גלם 

ציון בסולם האחיד  

 

ציון גלם

ציון בסולם האחיד   

חשיבה

מילולית 

חשיבה

כמותית 

אנגלית               

חשיבה

מילולית

חשיבה

כמותית 

אנגלית 

50 

50

50

 

24 

91

108

98

51 

52 

51 

 

25 

94 

110 

100 

52 

54 

52 

 

26 

97 

113 

102 

54 

56 

53 

 

27 

99 

116 

104 

55 

58 

54 

 

28 

102 

118 

107 

56 

60 

56 

 

29 

105 

120 

110 

58 

63 

58 

 

30 

107 

123 

112 

59 

66 

60 

 

31 

109 

126 

115 

60 

68 

62 

 

32 

112 

128 

117

62 

70 

64 

 

33 

114 

130 

120 

10 

63 

73 

66 

 

34 

116 

133 

122 

11 

64 

76 

68 

 

35 

119 

136 

124 

12 

66 

78 

70 

 

36 

122 

138 

127 

13 

67 

80 

72 

 

37 

125 

141 

130 

14 

69 

83 

74 

 

38 

127 

144 

132 

15 

71 

86 

76 

 

39 

130 

147 

135 

16 

73 

88 

78 

 

40 

132 

150 

138 

17 

75 

90 

80 

 

41 

135 

141 

18 

77 

93 

82 

 

42 

138 

144 

19 

79 

96 

84 

 

43 

141 

-

147 

20 

81 

98 

87 

 

44 

144 

150 

21 

83 

100 

90 

 

45 

147 

22 

86 

103 

92 

 

46 

150 

23 

88 

106 

95 

 

 

 

 

 

 


שלב 3 – חישוב הציונים המשוקללים:
לאחר חישוב הציונים בשלושת תחומי הבחינה, ניתן לקבל אומדן של הציונים הכלליים בבחינה הפסיכומטרית. לשם כך, יש לחשב ראשית את הציונים המשוקללים באופן הבא:

 

* הציון הרב תחומי:

בציון זה, משקלם של הציונים בחשיבה מילולית ובחשיבה כמותית כפול ממשקל הציון באנגלית  


 ציון באנגלית+(ציון בחשיבה כמותית)2+(ציון בחשיבה מילולית)2 

                                                 5

 * הציון בדגש המילולי:

בציון זה, משקלו של הציון המילולי הוא פי 3 ממשקל שאר הציונים

 

ציון באנגלית+ציון בחשיבה כמותית+(ציון בחשיבה מילולית)3

                                      5

* הציון בדגש הכמותי:

בציון זה, משקלו של הציון הכמותי הוא פי 3 ממשקל שאר הציונים

 

ציון באנגלית+ציון בחשיבה מילולית+(ציון בחשיבה כמותית)3

                                     5

 

 

דוגמה לחישוב הציונים המשוקללים: אם תלמיד קיבל 107 בתחום המילולי, 123 בתחום הכמותי ו-112 באנגלית,

הציון הרב-תחומי המשוקלל שלו יהיה

 

114.4 = 123+112*107+2*2 
               5

 

הציון המשוקלל בדגש מילולי של תלמיד זה יהיה

 

111.2 =  107+123+112*3 
              5

 

הציון המשוקלל בדגש כמותי של תלמיד זה יהיה

 

117.6 =  123+107+112*3 
              5

 

 

 שלב 4 – אומדן הציונים הכלליים מהציונים המשוקללים:
המרכז הארצי לבחינות ולהערכה אינו חושף את הדרך בה מחושב הציון הפסיכומטרי הכללי, אלא רק את הטבלה הבאה, המאפשרת לקבל אומדן של הציון הכללי, או ליתר דיוק של טווח הציונים, המתאים לכל ציון משוקלל.

 

 ציון משוקלל    

אומדן ציון

        סופי            

50 

200 

51-55 

221-248 

56-60 

249-276 

61-65 

277-304 

66-70 

305-333 

71-75 

334-361 

76-80 

362-389 

81-85 

390-418 

86-90 

419-446 

91-95 

447-474 

96-100 

475-503 

101-105 

504-531 

106-110 

532-559 

111-115 

560-587 

116-120 

588-616 

121-125 

617-644 

126-130 

645-672 

131-135 

673-701 

136-140 

702-729 

141-145 

730-761 

146-149 

762-795 

150 

800 

 


דוגמה להערכת סדר הגודל של הציון הכללי מהציון המשוקלל: אם ציונו המשוקלל של תלמיד הוא 111 או 114, ציונו הכללי יכול להיות כל אחד מהציונים בטווח, שבין 560 לבין 587. לעומת זאת, כאשר הציון המשוקלל הוא 118, הציון הכללי יהיה בטווח, שבין 588 לבין 616.

 

כיצד אדע כמה קיבלתי?


המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מתחייב לשלוח לנבחנים את ציוניהם בבחינה הפסיכומטרית תוך 45 ימים ממועד הבחינה. זהו גם המועד בו שולח המרכז הארצי את תוצאות הבחינה של כלל הנבחנים למוסדות להשכלה גבוהה. באופן קבוע, תוצאות כל הנבחנים נשלחות לאוניברסיטאות הגדולות. בנוסף, כל נבחן יכול לבקש בעת ההרשמה לבחינה, שציוניו יישלחו למוסדות נוספים.
בנוסף לשליחת הציונים בדואר, כל נבחן יכול להתחבר לאזור האישי שלו באתר האינטרנט של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ולצפות בציוניו שם. לשם כך חשוב לשמור על מספר האסמכתא, אשר מקבלים בעת ההרשמה. כמו כן, ניתן גם לקבל את הציונים ישירות לדואר האלקטרוני, על ידי סימון הסכמה לכך באזור האישי באתר האינטרנט של המרכז הארצי.
 

מהו תוקפו של ציון הבחינה הפסיכומטרית?

 

התקופה בה תקף ציון הבחינה הפסיכומטרית משתנה ממוסד אקדמי אחד לשני, אך לרוב הוא תקף למשך כשבע שנים לפחות:

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שבע שנים: הטכניון, סמינר הקיבוצים, הקמפוס האקדמי אחווה, המכון הטכנולוגי חולון, מכללת שערי משפט והמרכז האוניברסיטאי אריאל שביהודה ושומרון (במוסד זה ישנן גם פקולטות בהן מתקבלים המועמדים אף על סמך ציון ישן יותר).

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך שמונה שנים: המכללה האקדמית בעמק יזרעאל.

מוסדות לימודים והשכלה גבוהה בהם הציון תקף למשך עשר שנים: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הבינתחומי בהרצלייה, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המרכז האקדמי רופין, מכללת ספיר, המכללה למנהל, הקריה האקדמית קריית-אונו, המכללה האקדמית תל-חי ושנקר.

מוסדות בהם הציון תקף ללא כל הגבלה של זמן – אוניברסיטת בר אילן.

לאחר שקיבלתם את ציון הפסיכומטרי תוכלו להשתמש בו לצורך קבלה למוסד אקדמי ביחס ישיר לתוקף הנהוג בו ולפחות למשך שבע שנים ממועד הבחינה.

אם נבחנתם בבחינה הפסיכומטרית יותר מפעם אחת, לרוב יחשב הציון הגבוה מבין הציונים שקיבלתם בבחינות השונות לצורך הקבלה לחוג אליו נרשמתם.

עם זאת, ישנם גם מספר מוסדות להשכלה גבוהה בהם ציון הבחינה הפסיכומטרית האחרון הוא הקובע.

מסיבה זו, חשוב לברר מראש נושא זה מול מוסד הלימודים שאליו אתם מעוניינים להתקבל.